ממן נ' מאיר חברת וולוו למכוניות בע"מ

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעה כספית כנגד הפרש שווי רכב אשר ניתן ב"טרייד אין" עבור רכב חדש.

2.התובע הינו נכה צה"ל אשר זכאי לקבל רכב בהנחת מסים וכו' מטעם משרד הבטחון. במקרה דנן, התובע הינו לקוח וותיק של הנתבעת.

3.ביום 23.9.12 הזמין התובע רכב וולוו T4 – 980 שמחירו סך 275,000 ₪. כאשר ביום 25.10.12 חל שינוי בהזמנה לשידרוג הדגם ל T5 – 580 במחיר כולל של 304,998 ₪. ברשות התובע היה רכב מדגם וולוו משומש אשר היה "טרייד אין" כנגד מחיר הרכב. מעבר לזיכוי בגין שווי רכב המשומש היתה תוספת מענק משרד הבטחון ותוספת מזומנים מהתובע על סך של 18,000 ₪.

4.בסופו של יום, כאשר התובע קיבל לידיו חשבונית מס המשקפת את העסקה הבחין בסה"כ העסקה שהיה 255,539 ₪. לפי חישוב התובע שווי הרכב המשומש לפי מחירון לוי יצחק היה 148,000 ₪ (אולם עולה מהמחירון המודפס כי מדובר בסך של 145,000 ₪). התובע מפנה למודעת פרסום של הנתבעת לפיה ניתן להבין כי צריך היה לקבל זיכוי בגין רכבו המשומש לפי הכתוב במחירון.

מנגד, נטען ע"י הנתבעת כי לא היתה הבטחה כזאת בעת כריתת ההסכם. מעדות מטעם הנתבעת עולה כפי שעולה מסע' 13 לכתב ההגנה, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי שווי הרכב המשומש ואף הוצע לתובע למכור את הרכב המשומש בשוק הפרטי על מנת לממש את שוויו כפי הבנתו. יוער כי לא עלתה טענה שכנגד מצד התובע בעניין.

5.לאחר סיום הדיון, ב 4.7.13 ניתנה לנתבע הזדמנות לצרף הסכם ביחס לעסקת הטרייד אין. לטענת התובע, היה מובטח לו בכתב מחיר 148,000 ₪ אולם, לפי העתק ההסכם מיום 17.7.13 אשר צורף לתיק בית המשפט, נכתב סך של 110,000 ₪. יתירה מכך, שני הצדדים בדיון ביום 17.10.13 הסכימו כי כאשר נחתם ההסכם, המקום בו היה אמור להיכתב המחיר עבור הרכב המשומש נותר ריק. לטענת הנתבע, הסיבה לכך הינה כי על הרכב היה לעבור הערכת שמאי מטעם משרד הבטחון.

6.העסקה בפני עצמה לא היתה כפי שתואר ע"י התובע. דהיינו, שווי העסקה לפי המחירון כולל הוצאת רישוי הינו סך של 304,398 ₪. אולם, בסופו של יום המחיר הסופי היה 255,539 ₪. במסגרת העסקה הצפי היה למענק משרד הבטחון לסך של 130,000 ₪ כאשר בפועל התקבל סך של 125,000 ₪. כמו כן, הערכת השמאי מטעם משרד הבטחון עמדה על סך של 137,000 ₪ בלבד.

7.על כל צד היה לדאוג להנציח את תנאי העסקה בכתב. בפני בית המשפט אין כל התחייבות מצד הנתבעת ביחס לשווי הרכב המשומש. לא זו אף זו, אין במודעה בפני עצמה מחייבת את החברה, זאת מאחר והמחירון של לוי יצחק אינו מנותק מתנאי השוק והתנאים היחודיים של הרכב עצמו. תנאי רכישת רכב ע"י נכה צה"ל כפופים לתקנות משרד הבטחון בעניין. בין היתר, שמאות ביחס לרכב משומש.

8.חתימת התובע כל הסכם ביחס לרכב משומש ללא פירוט מחירו מהווה הסכמה כי המחיר היה נתון לקביעתו לאחר קיום מספר תנאים חיצוניים הקשורים לעסקה עצמה.

בדיון ביום 17.10.13 נטען ע"י נציג הנתבעת כי התובע קיבל הנחה על המחיר המירבי לרכב מ 304,998 ₪ למחיר בפועל של 255,539 ₪, הנחה בסך של 49,459 ₪. לטענה זו אין לתובע תשובה.

9.בסופו של יום, עילת התביעה מבוססת על שני יסודות, האחד כי שווי הרכב המשומש היה 148,000 ₪ והשני כי הובטחה לו תמורה עבור הטרייד אין באותו סכום.

ביחס לשני יסודות אלו, לא הצליח התובע להרים את נטל ההוכחה במידה הנדרשת בהליך אזרחי. מעבר לכך, מעיון במסמכים עולה כי התובע זכה להנחה משמעותית עבור הרכב אשר היה תוצאת נסיבות העסקה.

כאשר התובע עומד על חישוב הסכום המגיע לו, הוא מתחיל מהנחת יסוד אשר לגביה אין הוכחה, דהיינו ההבטחה הנטענת ביחס לשווי רכב המשומש אשר היה ברשותו. אי לכך התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו בהליך אזרחי. התוצאה המתבקשת הינה כי התביעה נדחית.

נוכח מכלול הנסיבות והיות התובע נכה צה"ל, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: